פוטנציאל להגנה על התפתחות המוח ולהפחתת סיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות
ברכות לפרופ' אשר אור-נוי ראש התוכנית להתפתחות הילד עם צרכים מיוחדים ע"ש דבורה מרגוליס על פרסום מאמרו Brain malformations, oxidative and nitrosative stress induced prenatally by VPA in ICR mouse fetuses are counteracted by concomitant administration of S-adenosyl methionine בירחון המדעי Reproductive Toxicology.
המחקר בדק כיצד חשיפה לחומצה ולפרואית (VPA) במהלך ההיריון פוגעת בהתפתחות המוח של עוברים במותג של עכבר, והאם ניתן למנוע נזק זה באמצעות מתן S-adenosylmethionine (SAMe). נמצא כי SAMe הצליח למנוע את הנזקים שגרמה VPA, מה שמרמז על פוטנציאל להגנה על התפתחות המוח ולהפחתת סיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות.
🔗 קישור למאמר המלא: לחצו כאן
כיצד השפה שבה משתמשים הורים בגן המשחקים משפיעה על התגובה ההתנהגותית?
ברכות לפרופ' אבי בסר ראש החוג להפרעות בתקשורת על פרסום מאמרו Narcissistic Self-Regulation and Norm Framing in Everyday Playground Encounters: Appraisal Processes in a Community-Based Experimental Study of Young Parents בירחון המדעי International Journal of Environmental Research and Public Health.
מחקרו עוסק בשאלה מאוד יומיומית: מה קורה להורים בגן משחקים כשצריך להסדיר תור או קדימות בין ילדים? נמצא שלא רק מה אומרים חשוב, אלא גם איך מנסחים את הנורמה. ניסוח שמדגיש הכרה, הוגנות וכבוד הדדי מעורר תגובות שונות מאוד מניסוח שמרמז על קדימות, היררכיה וסגירת האפשרות למשא ומתן. גם במפגש קטן סביב מגלשה, השפה שבה משתמשים יכולה להשפיע על תחושת הכרה, איום על חופש, כעס, הערכת האדם שמולנו והתגובה ההתנהגותית שלנו.
🔗 קישור למאמר המלא: לחצו כאן
שליחותה של העבודה הסוציאלית בעידן הבינה המלאכותית
ברכות לד"ר אליאב קידר מבית הספר לעבודה סוציאלית שמאמרו - The spiritual moral role of social work in the era of artificial intelligence and the Fourth Industrial Revolution פורסם בירחון Journal of Religion & Spirituality in Social Work: Social Thought.
המאמר עוסק בתפקידה של העבודה הסוציאלית בעידן הבינה המלאכותית מהמהפכה התעשייתית הנוכחית וקודמותיה. לאור פרדיגמת הקונפליקט, המאמר טוען כי מהפכה טכנולוגית משלבת בתוכה היבטים חברתיים, כלכליים ומוסריים. לאור מאפייניה המוסריים-חברתיים של פרופסיית העבודה הסוציאלית, מודגשת שליחותה של העבודה הסוציאלית במהפכה טכנולוגית זו, אשר לא יכולה להיות מוחלפת על ידי בינה מלאכותית.
🔗 לקישור המאמר המלא: לחצו כאן
מגמות לאומיות של מקרי מנת יתר מאלכוהול וסמים בישראל בתקופת מגפת הקורונה
מאמרה של ד"ר אנה חלמסקי, ראש המסלול למדעי הנתונים בביה''ס לניהול, התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי International Journal of Environmental Research and Public Health; המאמר, שנכתב בשיתוף פרופ' חיים קנובלר, ד"ר משה אברמוביץ, מרצים מהחוג לניהול מערכות בריאות ועוד שני קולגות, בחן מגמות לאומיות של מקרי מנת יתר מאלכוהול וסמים בישראל בתקופת מגפת הקורונה (2019 – 2022) באמצעות ניתוח נתוני שירותי רפואת חירום (מד"א), תוך חלוקה ל-13 שלבים מובחנים של המגפה.
הממצאים מצביעים על שונות משמעותית לאורך הזמן: אירועי הרעלת אלכוהול הציגו תנודתיות גבוהה עם עליות וירידות מובהקות ביחס לתקופת הבסיס שלפני הקורונה ובפרט בשלבי הסגרים וההגבלות ואילו אירועי הרעלות מסמים הראו דפוס מתון והדרגתי יותר, המשקף תהליכים עמוקים וארוכי טווח. בשני המקרים זוהו הבדלים דמוגרפיים משמעותיים: קבוצות גיל שונות הגיבו באופן שונה לתנאי המגפה, וניכרו פערים מובהקים בדפוסי האירועים בין גברים לנשים.
חשוב לציין כי המודלים הסטטיסטיים אישרו שמדובר בשינויים מובהקים ולא ברעש אקראי בלבד, וכי קיימת אינטראקציה ברורה בין התנאים החברתיים השוררים לבין דפוסי צריכת האלכוהול והסמים. מבחינת ההשלכות לבריאות הציבור, המחקר מדגיש את הערך של נתוני EMS ככלי ניטור בזמן אמת של תחלואה חריפה שאינה מתועדת במלואה במערכות אחרות, ומצביע על הצורך בשילוב מערכות ניטור חירום בהיערכות למצבי משבר ממושכים, בהתאמה דינמית של מדיניות המניעה לשלבי המשבר השונים ותוך מתן תשומת לב ייחודית לקבוצות אוכלוסייה מובחנות לפי גיל ומגדר.
🔗 קישור למאמר המלא: לחצו כאן
נתונים מקיפים והערכת העומס על פניות למיון העיניים במרכז הרפואי הדסה
מחקרה של ד"ר הדס בן אלי, ראש החוג לאופטומטריה, שנערך יחד עם בוגרות החוג לאופטומטריה ברב תחומי ירושלים ורופאי עיניים מהמרכז הרפואי הדסה, פורסם בכתב העת היוקרתי Clinical Ophthalmology. המחקר חושף נתונים מקיפים על הפונים למיון העיניים במרכז הרפואי Hadassah Medical Center ומעלה שאלות важные לגבי העומס על חדרי המיון בישראל.
המחקר, שבחן 1,406 מטופלים שפנו למיון העיניים במהלך שישה חודשים, מצא כי חלק משמעותי מהפניות אינן מצבי חירום אמיתיים. הגיל הממוצע של המטופלים היה 37 שנים, כאשר קבוצות הגיל הבולטות היו צעירים בגילאי 15 – 34 ומבוגרים מעל גיל 50. הממצא השכיח ביותר היה מחלות של המקטע הקדמי של העין, בעוד שבכ־15% מהמקרים כלל לא נמצאה פתולוגיה עינית. עוד נמצא כי גברים פנו בשכיחות גבוהה יותר בעקבות טראומה עינית, ואילו מטופלים מעל גיל 50 התלוננו יותר על הפרעות ראייה ונזקקו בתדירות גבוהה יותר להמשך מעקב וטיפול עיני.
בסך הכול, יותר מ־80% מהמטופלים הופנו להמשך טיפול בקהילה או במרפאות עיניים. החוקרים מדגישים כי חיזוק שירותי רפואת העיניים בקהילה, שיפור מערכות המיון הראשוני והעלאת מודעות הציבור לשימוש נכון במיון עשויים להפחית עומסים, לקצר זמני המתנה ולייעל את הטיפול במקרי חירום אמיתיים.
🔗 קישור למאמר המלא: לחצו כאן
תפקיד התפיסה החזותית בקריאה בקרב ילדים עם ובלי לקויות קריאה
מאמר חדש של ד"ר ליאת גנץ, ראש תחום מחקר ומרצה בחוג לאופטומטריה, התפרסם השבוע בכתב העת Ophthalmic and Physiological Optics (Q1), בשיתוף קבוצת מחקר הכוללת שותפים מאוניברסיטת Polytechnic Catalonia עמה שומר החוג לאופטומטריה על קשרים מחקריים עמוקים.
המאמר, שעוסק בתפקיד התפיסה החזותית בקריאה, בחן את הקשר בין כישורים תפיסתיים-חזותיים לבין ביצועי קריאה בקרב 46 ילדים בגילאי 6–12 עם ובלי לקויות קריאה, תוך התמקדות בקריאת מילים דומות ובקריאה בגופנים שונים. הממצאים מראים כי ילדים עם לקויות קריאה הציגו ביצועים נמוכים יותר בתפיסה חזותית ובזיכרון חזותי, קראו לאט יותר, ביצעו יותר טעויות והתקשו במיוחד בקריאת מילים דומות או מילים המוצגות בגופנים שונים, קשיים שלא תמיד ניתן לזהות באמצעות מבחנים קליניים סטנדרטיים בלבד.
ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהערכה רחבה ומקיפה הכוללת גורמים פונולוגיים, קוגניטיביים ולשוניים לצד הערכה חזותית, ומחזקים את חשיבות שיתוף האופטומטריסטים בתהליכי אבחון לקויות קריאה בילדים.
🔗 לקישור למאמר המלא: לחצו כאן
שיטה חדשנית לשילוב שיטות מתקדמות של מיקרוסקופיה אלקטרונית תלת־ממדית
ברכות לד"ר סופי חזנוב מהחוג למדעי המעבדה הרפואית שמאמרה Complementary volume electron microscopy-based approaches reveal ultrastructural changes in germline intercellular bridges התקבל לפרסום בירחון המדעי Journal of Cell Science.
המאמר מציג שיטה חדשנית לשילוב שיטות מתקדמות של מיקרוסקופיה אלקטרונית תלת־ממדית. הגישה החדשה אפשרה לחקור מבנים מיקרוסקופיים המחברים בין תאים במהלך התפתחות ביצית בזבוב הפירות. בעזרת השיטה החדשה נחשפו פרטים שלא היו ידועים קודם, כולל הופעה מוקדמת של מבנים ממברנליים מורכבים ואף זוהה מבנה חדש בתוך החיבורים עצמם.
חשיבות התגלית היא כפולה: היא משפרת את ההבנה הבסיסית של תקשורת בין תאים, ובמקביל מספקת כלי מחקרי מתקדם שניתן ליישם גם בחקר מערכות ביולוגיות אחרות שבהן קשה לצפות במבנים מיקרוסקופיים בתוך רקמה מורכבת.
🔗 קישור למאמר המלא: לחצו כאן
