ביום 28.12.2025 התקיים בסמינר החוג להפרעות בתקשורת מפגש אורח שעסק בשילוב מושכל של כלי בינה מלאכותית בהוראה ובהכשרת סטודנטים. מטרת המפגש הייתה היכרות וחשיפה לעולם הכלים, לצד דיון והעשרה סביב יתרונות, חסרונות ואתגרים יישומיים בשטח.
את המפגש הנחו ד"ר איריס גרטנר מור יוסף, מרצה בכירה בביה"ס לניהול בתחום השיווק, התנהגות צרכנים ואסטרטגיה, וד"ר דפנה נתן, מרצה בחוג לביוטכנולוגיה. ההרצאה שילבה מסגרת חשיבתית ברורה עם הדגמות, ודנה בשאלת הליבה שמעסיקה מרצים רבים כיום: איך משתמשים ב AI כדי לשפר הוראה ולמידה, בלי להחליף שיקול דעת אקדמי ובלי לפגוע באחריות הסטודנט לתוצר. במהלך המפגש הוצג רציונל לשילוב AI בהוראה, לצד חסמים נפוצים כמו שמרנות, חשש, פערי ידע ושאלות על דיוק התשובות, ומנגד גם הסיבות שבגללן מרצים וסטודנטים כבר עושים שימוש בכלים כחלק מתרבות למידה מתפתחת.
אחת האמירות שסיכמה היטב את רוח הדברים הייתה: "הוא לא הופך אותי למרצה טובה, הוא מאפשר לי להיות מרצה טובה יותר זמן; הוא כותב בשבילי ולא במקומי". בחלק היישומי הוצגו עקרונות לכתיבת פרומפטים והנחיות עבודה, כולל דוגמאות לפרומפטים מובנים שמגדירים משימה, הקשר, תפקיד, פורמט וטון, וכן "מטא פרומפט" לשיפור פרומפטים באופן שיטתי.
בהמשך נסקרו שימושים מרכזיים של AI בהוראה: הכנת חומרי לימוד ומטרות למידה, בניית מצגות והמרת חומר מורכב לשקפים תמציתיים, הנעת למידה פעילה בכיתה, מתן משוב מעורר למידה והערכה מעצבת, וכן הבחנה בין עבודה רגילה לבין שימוש ב"סוכן" שמפרק מטרות לתת משימות ופועל בצורה אוטונומית מונחית מטרה. הוצגו גם דוגמאות לכלים רלוונטיים, ביניהם Claude ו ChatGPT להפקת תרגילים ומשוב, Gamma ו NotebookLM לעיבוד מצגות ותכנים , Perplexity לחיפוש מידע עם מקורות, וכן הדגמה של בניית צ'אטבוט ייעודי כולל הגדרת מטרות, כתיבת הנחיות מדויקות, אפשרות העלאת קבצים ושמירת גרסאות.
המפגש הסתיים בדיון פתוח על כללי שימוש, אתיקה, שקיפות והצבת גבולות נכונים, במטרה לקדם שימוש אחראי שמחזק מיומנויות ליבה של סטודנטים כגון חשיבה ביקורתית, כתיבה אקדמית, דיוק מושגי ועבודה עם מקורות.
אנו מודים לד"ר גרטנר מור יוסף ולד"ר נתן על הרצאה עשירה, בהירה ומעשית, ועל תרומתן לקידום שיח פדגוגי עדכני ברב תחומי.
