פרופ' איילת ארבל-עדן ראיינה את נשיא המכללה לשעבר פרופ' ברטולד טולו פרינדלנדר, כיום נגיד המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, לרגל שנה לסיום תפקידו כנשיא המכללה.
(צילום: שחר רגב)
טולו, איך הסיפור האישי שלך והערכים עליהם גדלת עיצבו את החיבור שלך למוסד שלנו?
הגעתי למוסד קטן, שמהר מאוד התחברתי אליו בגלל האנשים והקונספט החברתי שכל כך הרבה דיבר אליי.
גם בצעירותי, הצדק החברתי היה עבורי משמעותי, ותמיד ראיתי זאת לנגד עיני. הגעתי למכללה בעקבות אישתי שעבדה בלשכת הנשיא.
אני דור ראשון להשכלה גבוהה וכשהייתי נער, הבנתי שכדי לצאת מהסביבה שבה גדלתי ולחפש עתיד טוב יותר אני צריך ללמוד תואר אקדמי.
היה לי ויש לי משפחה נהדרת, הוריי זכרם לברכה, הגיעו חסרי כל מאירופה לדרום אמריקה. לא היה לנו מעולם אוטו ולא בית משלנו, אבל לא הרגשנו שחסר משהו, והיינו שמחים במועט. ההורים תמיד נתנו תחושה של חמימות משפחתית ושהדברים החשובים – קיימים לנו.
לאורך בגרותי הבנתי שאני צריך לסלול במו ידיי את הדרך, שהייתה דרך ההשכלה.
לאורך כל חיי מגיל 12 עבדתי, גם אם לפעמים בעבודות משונות. בכל שלבי לימודיי האקדמיים הצלחתי להתקדם הודות למלגות ולעבודה במקביל ללימודים.
שנים מאוחר יותר, כשהגעתי הנה למכללת הדסה, אז הרגשתי שאני מתחבר לקהילתיות של המקום, לפן החברתי וניסיתי ככל שיכולתי לשמר ולפתח אותו.
היה לי ברור שעם כל הרצון להיות חברתי, המקום האקדמי שלנו חייב להיות בטופ - תו איכות אקדמי גבוה.
כמו כן, חשוב היה לנו להבין לאן הבוגרים שלנו הולכים ולאן הם צומחים. לכן הקמנו את המרכז לניהול קריירה ועד היום אנחנו גאים בבוגרים שלנו שמשתלבים בשוק העבודה באופן יוצא מן הכלל.
שנכנסתי לתפקידי כנשיא המכללה היו בה כ-2000 סטודנטים, ולפני שנה, כשסיימתי קדנציה של 12 שנים, הכפלנו את מספר הסטודנטים וכיום לומדים במכללה כ- 4500 סטודנטים.
כל העשייה הזו היא תוצאה של האנשים הנפלאים שעבדו איתי כל השנים האלה .זו שמעגנת אותי מאוד חזק למוסד שלנו ואני מתכנן להשאר בסביבה בתקופה הקרובה.
מה הוביל אותך להישאר מעורב במכללה גם לאחר סיום תפקידך כנשיא?
כשסיימתי את תפקידי כנשיא היה לי ברור שאני רוצה להישאר מחובר, להמשיך לתרום וכל זאת מבלי להתערב בפעילותה של הנשיאה החדשה. כשהצעתי לאריאלה את תמיכתי כמתנדב היא קיבלה את הצעתי מיד ואני מעריך זאת מאוד, וזה הוביל אותי באופן טבעי להתנדבות במוסד.
לקראת סיום התפקיד היה לי חשוב להשאיר כאן מערך מסודר של תובנות לגבי ההמשך ובמשך שנה עבדנו עם הבכירים במכללה וראשי החוגים על תכנית אסטרטגית לעשור הקרוב ועתיד המכללה.
היום, אני תורם להצלחת המוסד דרך עזרה וייעוץ לנשיאה שלנו – פרופ' אריאלה גורדון שאג.
כל הזמן אני מדגיש, ההון האנושי כאן, גם האקדמי וגם המנהלי, הוא החוסן המרכזי שלנו.
גם במשברים כמו COVID וגם בתקופות שגרה, על זה אנחנו צריכים לשים דגש.
(צילום: שמואל כהן)
לאן אתה חולם שהמוסד ימשיך להתפתח, וכיצד אתה רואה את חלקך בליווי הדרך לשם?
תפקידי היום הוא לייעץ לנשיאה ולמוסד בכל דבר שהניסיון שלי מאפשר , על מנת לסייע לה להמשיך ולהצעיד את הרב תחומי קדימה.
אני מגיע יום בשבוע בקביעות לכל צורך ולפעמים גם יותר ואני תמיד זמין בטלפון
אחד הנושאים הקריטיים היום הוא גיוס כספים. הפרידה מנשות הדסה דרשה היערכות כלכלית חדשה, ואני נמצא בזמינות אינסופית לכל צורך שמעלה הנשיאה. אנחנו בתקופה מורכבת בגלל המלחמה, לא קל לגייס תורמים ואני ממנף את הקשרים שהיו לי עם תורמים בעבר על מנת לאפשר המשך תמיכתם גם בעתיד.
עם התורמים הייתי בקשר הדוק שנים ארוכות, ועד היום אני בקשר מתמשך עם חלק מהם יכול לעזור , לאריאלה, אני מאמין שהמשכיות היא נושא חשוב וגם נותנת מסר חיובי של יציבות..
לאחרונה מוניתי כחבר בחבר הנאמנים ואני משתתף גם בישיבות הוועד המנהל ללא זכות הצבעה ובכל הפורומים המכובדים הללו אני משתדל לתרום מנסיוני ואמשיך לעשות זאת ככל שיתאפשר לי.
20 שנים מחיי העשייה שלי היו במכללה, וכעת אני מצמיח את המקום מתוך התנדבות בלבד.
אני אוהב את המקום הזה ורואה אותו צומח בהובלת אריאלה, צחי שי, ועוד רבים אחרים. אני חולם יחד עם כולנו על המשך התפתחות, צמיחה ושגשוג המקום. זה המקום להודות ליו"ר הוועד המנהל שלנו, אלי בכר שמאז נכנס לתפקידו לפני כ-3 שנים דוחף אותנו קדימה ונותן למוסד הזה את הגב והתמיכה שהוא כל כך צריך. מערכת היחסים האישית שנוצרה בינינו תרמה רבות למכללה ואני מוקיר אותו על כך.
כשאתה מביט לאחור, איזו חוויה היתה קשה לך?
אני מנסה לא להתייחס לקשיים כאל דברים שלא ניתן לפתור. אני מאמין שבעיות אמורות להיפתר, אם אין בעיות אז אנחנו לא נחוצים . אני אופטימי ללא תקנה (צוחק...) ו עדיין אחת התקופות הקשות בחיי הייתה כשאבי נפטר לפני 60 שנה .
איילת: כן, אני ממש מזדהה עם זה... כל כך קולע....
לסיום - טיפ לקהילת המכללה מהנשיא בדימוס:
עם אופטימיות, עבודה קשה אנשים טובים וחריצות - הדברים החשובים מסתדרים לטובה.
שתי עובדות מעניינות שלא ידעתם על טולו:
- באיזה גיל התחיל טולו ללמוד לתואר ראשון?
16 - מה הייתה אחת העבודות המשונות של טולו בילדותו?
קופאי במירוצי סוסים
