וידאו (אנימציה), 02:09 דקות
שֵׁם הוא הרבה מעבר לאמצעי זיהוי. הוא נושא עמו זיכרון, שפה, תרבות וסיפור חיים, ומשקף את הקשר שבין האדם למשפחתו, לקהילתו ולשורשיו. סרט האנימציה עוסק במשמעותם של שמות בני הקהילה האתיופית בישראל ובתהליך שבו רבים מהם בוחרים לשנות, לקצר או לעברת את שמם כחלק ממפגשם עם החברה הישראלית.
נקודת המוצא של היצירה היא חווייתה האישית של מנטגבוש מנטה אמביי, אך היא מתרחבת לעיסוק רחב יותר בזהות, בשייכות ובמחירו של תהליך ההשתלבות בחברה חדשה. שינוי שמותיהם של עולים אינו תופעה חדשה בישראל; מראשית ימי המדינה הוא משקף את המתח שבין הרצון להשתלב לבין הצורך לשמר זהות תרבותית. דרך סיפורם של בני הקהילה האתיופית מציף הסרט את המשמעות האנושית של בחירה זו, לצד הוויתורים, ההתאמות והשינויים המלווים אותה לאורך החיים.
הסרט מבוסס על ראיונות עם אנשים הנושאים שמות באמהרית. רבים מהם מתארים חוויות של שיבוש, קיצור או הגייה שגויה של שמם – מצבים המעוררים תחושות של זרות, תסכול ולעיתים אף מחיקה תרבותית. לצד הקושי עולות מן העדויות גם תחושות של גאווה, שייכות וחיבור עמוק למשמעות האישית והמשפחתית הטמונה בשם המקורי.
השפה החזותית נבנתה באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית, המאפשרים ליצור מרחב הנע בין זיכרון, זהות ודמיון. האנימציה אינה משמשת כאמצעי המחשה בלבד, אלא כמרחב פואטי שבו השם הופך לדימוי חזותי ולביטוי של קול אישי ותרבותי. מתוך הסיפור האישי מציעה היצירה התבוננות רחבה בשאלות של זהות, קבלה והזכות לשאת את שמו של אדם כפי שניתן לו – כחלק בלתי נפרד מסיפור חייו.
