במאמר "מה יש במעוין" באתר "אלכסון - מחשבות מתחילות מכאן", עטר ברוש, מרצה בכיר לתואר ראשון בעיצוב תעשייתי מכליל, החוג ע"ש דן לעיצוב יצירתי למין האנושי, חושף את הסוד שמאחורי המבנה הגיאומטרי של האופניים - צורה שהפכה כה מוכרת עד שאנו כמעט לא מבחינים בה.
המעוין שמגדיר את המרחב הצורני של האופניים מגלם בתוכו הצטברות של ידע וניסיון שהתלכדו למבנה מדויק עד כדי חוק טבע. המבנה המעוין מורכב משני משולשים המחוברים בקודקודים משותפים, והמשולש הוא הצורה ההנדסית היחידה שאינה מאפשרת
עיוות מבני. ארבעת הקודקודים מארגנים את ארבעת הקבועים של כל מערכת הנעה בלתי- ממונעת: תמרון, הנעה, תנועה ונשיאה. "אופני הבטיחות" שפותחו בסוף המאה ה- 19 קבעו את הארכיטיפ של תכנון אופניים עם תצורה שיצרה איזון, יכולת תמרון ויציבות חסרי תקדים. המבנה המעוין אינו תבנית קשיחה אלא מערכת סגורה בעלת קצוות פתוחים, המאפשרת שינויים באורך, זווית, חומר ופרופורציות.
לאורך השנים ניסו מעצבים ומהנדסים לשבור את הארכיטיפ, אך בכל ניסיון כזה חוזרים תמיד אל ארבעת הקבועים. המעוין לא באמת נשבר, הוא פשוט הופך לבלתי נראה אך נשאר תמיד ברקע כמארגן את התפקודים והמשמעויות. המאמר מסכם שחדשנות אינה מחייבת בהכרח שבירה של מסגרות, ושבתוך ארבעה קודקודים אפשר לקפל עולם שלם של משמעות. המעוין מזכיר לנו שצורה אינה רק תוצאה של חישובים גיאומטריים, אלא של בחירה ושל ידע מצטבר בן 200 שנה.
