עבודות גמר

שלי נדב

העבודה מכילה בתוכה השראה מתצלומים, איורים ועבודות אמנות שנחשפתי אליהם

בקובייה | דוב דקייזר

יצרתי חברה שיש לה תרבות ייחודית. הערכים החשובים ביותר שלה קשורים לרעיון של שלמות שבאה לידי ביטוי בעיצוב . המרחב שבהם חיים האנשים הוא מקום היפר מודרניסטי שמשקף את האידיאלים שהם מקדשים: פונקציונאליות, מינימליזם, ניקיון, סדר, וגאומטריות.

דנה אברהם

אני מציגה חמשה קטעי וידאו שונים. בכל אחד מהם מוצג מקום שלא ברור מה הוא והיכן הוא נמצא. המקומות הם תבניות נוף ישראלי מקומי שגיליתי במהלך פרויקט קודם, שעסק במקומות ספק נטושים באזור ירושלים והדרום. החלטתי לבדוק את הכוח הטמון במקומות אלה כאשר הם מתועדים בוידאו

זיכרון מדומה - Fictitious Memory | דניאלה רדין

העבודה עוסקת ביצירת עולם לונדוני חדש שאינו מחובר לזמן, למקום ממשי או לסמלים מובהקים:זהו זיכרון מדומה. זיכרון של רגע מכריע שלא התרחש, או שלא ניתנה לו ההזדמנות להתרחש אלמלא היה נוצר בעולם החדש והסוריאליסטי שבו אין התחלה ואין סוף. עולם שבו לא קיימת מציאות ואמת אחת. "Blowing bubbles out of a pipegives the feeling of the rapid crowdof ideas and sceneswhich blew out of my mind,so that my lips seemed syllablesof their own accord as I walked." "But look -he flicks his hand to the back of his neck.For such gestureone falls hopelessly in love for a lifetime." Virginia Woolf, 1920s

דניה אבנר

העבודה שלי משלבת את האהבה שלי לתחומים של פרסום ושיווק, יכולות טכניות, אוצרות וטכנולוגיות מתקדמות כמו מציאות מרובדת . כל אלה נאספות לחוויה ייחודית מרתקת.אחת האהבות שלי הייתה ותהיה מנהטן. גרתי שם אחרי הצבא, וכל חופשה שיצאתי אלינ מאז, הייתה לעיר הגדולה. אני מבלה הרבה מהזמן שלי בשוטטות ברכבת התחתית ואחת החוויות שאני הכי מתגעגעת אליהן, היא המפגש עם אמני רחוב הכישרוניים.רציתי לחלוק את החוויה שלי אתכם.

מים מתוקים - groundwater | אדית ינאי

בעבודה אני מציגה את הקשיים שחווים בבית בילדות ובבגרות ואת ההשפעות וההתמודדות איתם.תסכול גדול על חוסר היכולת לשנות. נפילה חוזרת אל תוך מלכודת של קודים התנהגותיים. שליטה עצמית ותלות. יכולת ציפה, אין התקדמות קדימה. אין חזרה אחורה. אני אוהבת את הבית שלי. אני שונאת את הבית שלי. מחפשת את המקום שלי בו וביחד עם זאת את הדרך החוצה.

עינת ברונסקי

Tomorrowland | יבגני וורנר

אני מצלם אנשים צעירים מתים. כל הגופות מצולמות באותה זווית, באותה תאורה לבנה. הסדין שמופיע בכל תצלום מקומט. הוא חי.

גבריאל ווינברגר

גיא צראף

אני אוסף אובייקטים המכילים דימוי או סמל איקוני, ומציג אותם כשהם לא בשיאם. הם בלויים או שהפונקציונליות שלשמה נועדו אינה רלוונטית עוד.בעבודה אני בוחן את השימוש בדימוי כאמצעי להעברת מסר ואת גילומה של התרבות החזותית המחלחלת עד הקטן שבחפצים