כל הקורסים

תקשורת פוליטית היא תחום מחקר הבוחן את הדרכים השונות בהן אמצעי התקשורת, שחקנים פוליטיים וציבור האזרחים מחליפים ביניהם מידע בעל אופי פוליטי וכן את ההשלכות הדמוקרטיות של אינטראקציות אלה. מטרתו של הקורס היא לדון במושגי מפתח ולהקנות לסטודנטים הבנה בסיסית בתחום התקשורת הפוליטית. במהלך הקורס נאפיין את זירת התקשורת הפוליטית, נציג את השחקנים המרכזיים הפועלים בה ואת המטרות המרכזיות המניעות אותם. כמו כן, נבחן כיצד שחקנים פוליטיים מתחרים על התקשורת כחלק מתחרות כללית יותר על שליטה והשפעה פוליטית .

  מטרות הקורס ופירוט תפוקות הלמידה:

עם סיום הקורס בהצלחה, הסטודנטיות/ים:

1. יבינו טוב יותר את הקשר בין תקשורת לפוליטיקה

2. יכירו מושגי מפתח בחקר התקשורת הפוליטית

3. יכירו את השחקנים המרכזיים הפועלים בזירה זו ואת המניעים שלהם

הקורס מציג גישות, תיאוריות ומודלים מרכזיים בתחום תקשורת ההמונים, במטרה לאפשר היכרות ראשונית עם מושגי היסוד בתחום. במהלך השנה נעסוק בתיאוריות השונות, בשיטות המחקר המקובלות בתחום התקשורת ונתמקד במקרי בוחן תקשורתיים עדכניים מנקודת מבט חברתית, תרבותית, פוליטית וטכנולוגית.

עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים והסטודנטיות:

1.      להסביר את הגישות התאורטיות המרכזיות לחקר התקשורת

2.      לפרט את מרכיביהם של התאוריות והמודלים המרכזיים בתקשורת

3.      להציג את המחקרים מרכזיים בתקשורת ואת ממצאיהם

4.      לקשר ולהשוות בין התאוריות השונות  

5.         ליישם את התאוריות והמודלים שנלמדו בניתוח של טקסטים תקשורתיים עדכניים

תיאור הקורס: השיעור נועד להקנות הכרה של הכללים החוקתיים, החוקיים והרגולטוריים
המנחים את פעולות רשויות המדינה בישראל. עיקר הקורס, בחלקו הראשון, ממוקד במשפט
החוקתי, בחוקי היסוד, ובזכויות האדם בישראל. 

מטרת הקורס:

מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והתופעות העיקריות במדע המדינה. בחלק זה נדבר תחילה על משטרים דמוקרטיים נאפיין את הדמוקרטיה הפרוצדורלית אל מול הדמוקרטיה הליברלית. דגש מיוחד יינתן להבנת הדמוקרטיה, לסיבות להופעתה, בהשוואתה למשטרים אחרים, ולהתפשטותה בגלי הדמוקרטיזציה ובזיקתה לתנועות מחאה. כמו כן, נכיר תופעות חשובות שמשפיעות על הדמוקרטיה כגון חברה אזרחית, שחיתות, ותרבות פוליטית. הסקירה של הנושאים השונים תאפשר גם היכרות עם גישות מרכזיות במדע המדינה.

תפוקות הקורס:

עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים:

להבין מושגים מרכזיים במדע המדינה ולזהות אותם בתופעות פוליטיות.

להבין מהי 'דמוקרטיה', להכיר את מגמת הדמוקרטיזציה ואת התיאוריות להתפשטות הדמוקרטיה בעולם, להתייצבותה ולהתערערותה.

להכיר גורמים המשפיעים על תפקוד הדמוקרטיה.

להכיר גישות מרכזיות במדע המדינה.

בקורס נלמד את עקרונות הכתיבה לכלי התקשורת המסורתיים (כמו עיתונים) והחדשים (מדיה דיגיטלית). נלמד כיצד לבחור כותרות ואת חמשת השאלות המנחות לכתיבה עיתונאית. כמו כן נלמד כיצד לכתוב טור דעה לעומת תחקיר, ועוד.

 תיאור הקורס:

קורס זה עוסק בהבנת ההיבטים היישומיים של מודלים סטטיסטיים בהם עושים שימוש במדעי החברה. לשם כך, קורס זה עוסק בשני נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא העמקת והמשך הנלמד בקורס "סטטיסטיקה" מסמסטר א' תוך היכרות עם המודלים הסטטיסטיים המרכזיים המקובלים במדעי החברה. הנושא השני, המהווה את עיקר הקורס, הוא שימוש בתוכנות ייעודיות לבניית מסדי נתונים ועיבוד נתונים סטטיסטיים הלכה למעשה. על בסיס ידע זה יוכלו הסטודנטיות והסטודנטים/יות, להבין באופן מעשי את הדרך בה מבוצע ניתוח נתונים מחקרי במדעי החברה, כיצד הוא מוצג במחקרים מקצועיים וכיצד יש לבחון אותו באופן ביקורתי.

הקורס מציג גישות, תיאוריות ומודלים מרכזיים בתחום תקשורת ההמונים, במטרה לאפשר היכרות ראשונית עם מושגי היסוד בתחום. במהלך השנה נעסוק בתיאוריות השונות, בשיטות המחקר המקובלות בתחום התקשורת ונתמקד במקרי בוחן תקשורתיים עדכניים מנקודת מבט חברתית, תרבותית, פוליטית וטכנולוגית.

עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים והסטודנטיות:

1.      להסביר את הגישות התאורטיות המרכזיות לחקר התקשורת

2.      לפרט את מרכיביהם של התאוריות והמודלים המרכזיים בתקשורת   

3.      להציג את המחקרים מרכזיים בתקשורת ואת ממצאיהם

4.      לקשר ולהשוות בין התאוריות השונות  

5.       ליישם את התאוריות והמודלים שנלמדו בניתוח של טקסטים תקשורתיים עדכניים

תאור הקורס:

קשה לחשוב על יחסים חברתיים ותהליכים פוליטיים מבלי להתייחס לחשיבותה של השפה בעיצוב תפיסת העולם ויחסי הכוח בחברה. המציאות החברתית והפוליטית נתונה לתיווכה של שפה – מדוברת, כתובה או חזותית. נאומים, הצעות חוק, כותרות בעיתון, הודעות לעיתונות, ציוצים בטוויטר, פוסטים בפייסבוק, פרסומות, פסקי דין, הספדים ודיאלוגים בין אנשים – כולם מבוססים על שפה מילולית או חזותית, והם בדרך כלל מעבירים מסר שהוא מעבר למילים. כלומר, הם פועלים בשירות תפיסת עולם ואידיאולוגיה ביחס למציאות החברתית והפוליטית. לפעמים מטרת הטקסט היא לשמר את המצב החברתי-פוליטי, ולעתים מטרתו היא לשנות אותו. כך או כך, בעזרת שימוש מודע, מושכל ולעתים מתוחכם, קבוצות חברתיות ושחקנים פוליטיים רותמים את השפה לשירותם, כדי להשיג הישגים בזירה הפוליטית (במובן הרחב של המילה). בקורס נעסוק ביחסים שבין שפה, חברה ופוליטיקה ונתוודע לסוגי השיח הרווחים בחברה הישראלית ובעולם; נכיר מושגים רלבנטיים לניתוח שיח ונבחן טקסטים שגרתיים ומכוננים, במטרה להבין את חשיבותם החברתית והפוליטית.

מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים לפתח מיומנויות קריאה ביקורתית של טקסטים פוליטיים, תוך חשיפת הבניות פוליטיות ותרבותיות ואסטרטגיות שיחניות של טקסטים מכוננים, במדיה ישנים וחדשים. הקורס מאמץ גישה ביקורתית לחקר השיח (Critical Discourse Analysis -CDA) ומיישמו על השיח הפוליטי הישראלי העכשווי בזיקה לשיח הפוליטי העולמי. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים גישות שונות לניתוח שיח ביקורתי אותן ניישם על מושגים פוליטיים בהקשרים מגוונים. הסטודנטים יתוודעו לאסטרטגיות שונות אותן חושף מחקר השיח הביקורתי כגון: הכלה, הדרה והזרה, הנחות-מוקדמות, רה-קונטקסטואליות ועוד. הקורס יסקור יחסי כוח בחברה הישראלית דרך "משקפיים שיחניות" כדי לעמוד על הדרכים באמצעותן השפה משמשת לביסוס, ביצור או איתגור תפיסות עולם ויחסי כוח בחברה. בין היתר, יעסוק הקורס בשיח לאומי, שיח בטחוני, שיח פמיניסטי, שיח מזרחי שיח השכול ועוד.

הקורס יילמד במתכונת א סינכרונית. מספר שיעורים יילמדו במתכונת פרונטלית. מועדי המפגשים יפורסמו בתחילת שנת הלימודים.

מטרות הקורס:
הקורס נועד להקנות לסטודנטי ות והסטודנטים מיומנויות משולבות של קריאה וכתיבה אקדמית ולספק להם/ן כלים חיוניים בהתמודדות עם קריאת, הערכת וכתיבת טקסטים מדעיים ופופולאריים. הדגש בקורס זה הוא על פיתוח אוריינות מדעית ויכולות קריאה ביקורתית.
תפוקות למידה:
השתתפות פעילה, קריאה, והכנה לכל מפגש יעניקו לסטודנ טיות והסטודנטים -
• הבנה של כללי כתיבה מדעית ויישומם
• יכולת זיהוי הבדלים בין הכתיבה התיאורטית והכתיבה האמפירית
• יכולת זיהוי הבדלים בין המחקר האיכותני והמחקר הכמותני
• יכולת זיהוי ויישום מבנ ים ואסטרטגיות של סוגי כתיבה שונים
• טכניקו• אסטרטגיות ות לעיבוד ולתמצות של טקסטים מדעיים
• כלים לאיזכור וציטוט טקסטים אקדמיים ופופולארי ים
כלים לכתיבת עבודה אקדמית

מטרות הקורס:
השיעור נועד להקנות הכרה של חלוקת הסמכויות בין שלוש הרשויות, הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. בשעור נלמד סוגיות מרכזיות לתפקודה של כל אחת מהרשויות. כמו כן, נלמד על המסכות המנהלית והביקורת על שיקול הדעת המנהלי. נלמד גם על עבירות שחיתות: שוחד, הפרת אמונים.
תשומות למידה:
:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
לקרוא קריאה ביקורתית פסקי דין תוך אבחון שאלות משפטיות ושאלות עובדתיות
להסביר את תפקיד שלו שלוש הרשויות השונות ובעיקר את תפקיד הרשות השופטת
להסביר את משמעות היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית
להבין מושגי יסוד במשפט מנהלי ולזהות את עילות ההתערבות המנהליות
להכיר וליישם עברות שחיתות ואת החשיבות של שמירה על טוהר המידות הציבורי
ליישם ולנתח "מקרי מבחן" חוקתיים